סמינר מבוא

סמינר מבוא | מבל גרייבר, שלמה ליבר, אבי רבניצקי

מה מלמדים אותנו ה- (ים) cpctעל האפקטים של הלשון בגוף

מרכז פסיכואנליטי ליעוץ ולטיפול cpct, ללא תשלום או בתשלום מינימאלי. לזה נוסיף: למחקר.

הידע בשדה של הפסיכואנליזה הוא ידע חדש, חדש בכל מקרה ומקרה וגם חדש בעולם. ידע ללא תקדים שחותר תחת כל ידע שכבר נצבר ועל מנת להפיק אותו נחוצה הכשרה רצינית.

המפגשים שלנו החל מסוף אוקטובר יקבלו השראה משתי פסקאות, אחת מליליה מג'וב[1]והשנייה מאת אריק לוראן[2].

 בלוגיקה הלאקאניאנית של הפיכת הדברים על פיהם, ל. מג'וב אומרת שבעודו האנליטיקאי לא מקבל תשלום (מדובר ב- cpct), ועל מנת שהידע שמניחים לו בחסד ההעברה, לא יגרום לו להתענג, האנליטיקאי ישלם את המחיר עם המטבע של ידע חשוף, ידע שיש למסור. מילים אלו ממקמות את ליבה של הידע והמחקר במרכזים אלו.

 אריק לוראן מציין שלושה זמנים: א - קודם כל ישנה הגחת התענגות, "זה מורגש" שמחולל טראומה, אימפאקט של התענגות שנכתב כסימפטום על משטח הגוף. ב - בהמשך מילה עוברת לאמירה, שלא יכולה ללכוד את הזמן הראשון מבלי שָקול (שווה-קול, אקיווק, נשמע זהה או מאד דומה אך נכתב אחרת) כלומר מבלי גלישה-טעות-פליטת פה-עמימות, אם כן בלי לדעת – לכידת הטראומה תהיה מסומנת תמיד בפער הבלתי-ניתן לצמצום בין הכתיבה לבין הדיבור. ג - אחר כך, זמן הידע, שאותו לא ניתן להסיק אלא בדיעבד השקולים של הדיבור. עם המצפן הזה נקרא מקרים, טיפולים שהוצגו בימי עיון של ה- CPCT, בברצלונה ובפריז. 

ח'ליל סבית יצטרף לשיחה ונזמין גם קולגות נוספים.

 

מבל גרייבר

 

 בחלקי בשיעור מבוא נעזר בקריאה משותפת של חלקים מסיפרו הכל כך אקטואלי של אריק לורן ״ההופכי של הביופוליטיקה״ על מנת להעמיק בנושא של כנס ה-נלס הקרוב בגנט ״אפקטים של השפה על הגוף״.ננסה בין היתר להבהיר באלו אפקטים ובאיזה גוף מדובר.

 

                                                                                                                                    אבי ריבניצקי

 

"הגוף החולם"

 

נתמקד בחקר ה"אפקטים של הלשון על הגוף" באמצעות החלום.

 

לאקאן אומר בסמינר 20 "עוד": "האנליזה נבדלת מכל מה שנוצר על ידי כל שיח שקדם לה בכך שהיא מבטאת את הדבר הבא... שאני מדבר מבלי לדעת את זה. אני מדבר עם הגוף שלי, ומבלי לדעת את זה..." ועוד מאותו סמינר: "אומר שהממשי הוא המסתורין של הגוף המדבר, המסתורין של הלא-מודע".

 

מיהו זה שחולם? האם ניתן לומר שהגוף הוא החולם? האם נוכל לגזור מן המושג של לאקאן "הגוף המדבר" מושג השווה לו בערכו:  "הגוף החולם"? ואם כן, באיזה גוף מדובר? נבחן סוגיות אלה תוך קריאה ב:

 

ז'. פרויד, "פירוש החלומות", ובעיקר פרק 6, תת פרק ח': "האפקטים בחלום" ופרק 7, תת-פרק ד': "היקיצה על ידי החלום: תפקיד החלום – חלום החרדה".

 

ז'. לאקאן, כמה פסקאות מסמינר  VI"האיווי ופירושו" ומתוך סמינר 20 "עוד".

 

מאמר של ז'אק-אלן מילר: ""The Unconscious and the Speaking Body,  ב- Hurly-Burly, issue 12, 2015)).

 

ואולי נדרש גם לכמה עדויות של אנליזנטים.

 

שלמה ליבר

 

 

 


  
 




[1] Ce qui opere, CPCT-Paris, Collection rue Huysmans, 2015, page 12

 


   


[2] E. Laurent, L'Envers de la Biopolitique, Navarin<>le Champ freudien, 2016, page 66